כל אחד מאתנו נוהג להתקלח בסוף יום עבודה. אתה נכנס למקלחת אתה ויוצא רענן ומבושם. נעים לך. זו תשובה.

לא כמו שהיצר הרע רוצה לתאר לנו, תשובה איננה רגשות אשמה, לחץ ופחד. כשאדם בלחץ הוא ננעל, כשאדם בפחד הוא נסגר. ואנחנו רוצים להיפתח אל ה', להתקרב ולא להתרחק.

למה אנחנו מיואשים ממושג התשובה? כי נדמה לנו שמצפים מאיתנו ללחיצת כפתור. "תהיה בן אדם. תיקח אחריות. מעכשיו תשתנה. תעשה מהפכה"! אבל לרבי נחמן יש בשורה משמחת לגבי מהפכות בחיים: לא רק שלא תצליח, אלא שזה גם לא נדרש ממך.

נכון, צריך להתקדם, אבל בשביל להתקדם אני צריך לפני הכל לראות איפה אני נמצא ומה נדרש ממני. אני צריך להתקדם בקצב שלי אל היעדים שלי. לא לחקות ולא להתחרות עם אף אחד ולא לנסות להוכיח שום דבר לאף אחד. לראות איפה אני זה דבר מאוד אישי ופרטי. זה לעמוד מול השם יתברך ולשאול את עצמי: איפה אני יכול להתקדם באופן כזה שישמח אותי ולא ידרוש ממני מאמץ קיצוני ומוגזם. וכל זה, הוא תהליך אישי ונעים, מרגש ומשמח.

העולם נברא במידת הדין וביום הדין מתעורר הדין הזה מחדש. אנחנו לא מתנגדים לדין. אנחנו בעד צדק ומשפט, יושר וחוקים. אבל אנחנו מבקשים, כמו בבריאת העולם, לשתף את מידת הרחמים. "להמתיק את הדין", שלא יהיה חלילה דין קשה ואכזרי. שלא יהיו צרות ולא יהיה צער.

איך ממתיקים את הדין?

בימים האלו, בהם מתעורר הדין, הוא מתעורר גם בנו. משום כך אלו הם ימים מועדים לכעס ורוגז, הקפדה ומילים קשות.

המתקת הדין מעלינו מתחילה בהמתקת הדין בתוכנו. תשומת לב מיוחדת לא לתת לדין ולרוגז שלנו לפרוץ ולפגוע חלילה, לא לשפוט לחומרה את מה שאנחנו רואים ועוברים. לדון לכף זכות, לעורר רחמים.

וכמה רווח מובטח לנו: "אמר רבא: כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר (מיכה ז') "נושא עוון ועובר על פשע". למי (הקדוש ברוך הוא) נושא עוון? למי שהוא עובר על פשע" ובאר רש"י: "מעביר על מדותיו- שאינו מדקדק למדוד מדה כנגד מדה למצערין אותו, אלא מניח מדותיו והולך לו. מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן (אחר פשעיו), אלא מניחתן והולכת".

החפץ חיים אמר: העולם אומרים שתשובה זה דוב ואני אומר שתשובה זה מטאטא. מה הבדל בין דוב למטאטא? דוב זה דבר מפחיד. הוא יכול להרוג אותך. כשרואים דוב לא חושבים הרבה. ישר בורחים.

מטאטא זה כלי. מאד ענייני. אם יש לכלוך לוקחים אותו ומנקים. זה הכל. אין פה שום רגשות קשים.

אף אחד לא מרגיש רגשות אשמה או נתקף פחד אם הוא מגלה לכלוך בבית. לוקחים מטאטא ומנקים. ואם יש משהו יותר רציני זורקים לפח. אף אחד גם לא מתפלא שלמחרת שוב יש לכלוך. זו דרך העולם. מתלכלך. מנקים. זה פעולה מאד עניינית.

התורה אומרת שיש מצוות תשובה. היא לא מייחסת לזה את הרגשות שהיצר הרע מייחס לזה. פחד. תסכול. יאוש. כבר עשיתי תשובה וזה לא עזר. התורה לא אומרת שתשובה תלויה במה שהיה או לא היה. זו מצווה תמידית לראות מה מלוכלך ולנקות. גם אם יהיה שוב לכלוך אני קיימתי את המצווה וכעת התורה מצווה אותי שוב לקיים אותה. מה שהיה או מה שנדמה לי שיהיה זה לא קשור לעובדה שכעת יש לי אפשרות לקיים את המצווה.

זה נקרא מטאטא.

"חרותנו", חג השבועות "זמן מתן תורתנו" וחג הסוכות - "זמן שמחתנו".

ובמה התייחד חג הסוכות שזכה לתואר "זמן שמחתנו"? הלא גם בשאר החגים קיים הצווי "ושמחת בחגך" (דברים ט"ז י"ד)?

יש דרגות בשמחה. יש שמחה של שחרור מעבדות – יציאת מצריים. יש שמחה של היותנו לעם סגולה – מתן תורה. ויש שמחה גדולה מן הכל – אנחנו מתחת לכנפי השם יתברך. בכל מקום ובכל זמן הגן ומגן עלינו, משגיח ושומר אותנו ואת כל אשר לנו.

ההרגשה הזאת, שאנחנו לא לבד, שרואים אותנו, אוהבים אותנו, למישהו אכפת מאתנו ומכל מה שקורה לנו – זו היא ההרגשה הכי חשובה לנו. בחג הסוכות אנחנו נכנסים למקום המוגן ביותר בעולם – מתחת לכנפי השם יתברך. ואם אנחנו מתחת לכנפיו, גם כמה עלים יספיקו. איש לא יגע בנו לרעה. לכל אחד משלשת הרגלים נתנו חז"ל שם אחר. חג הפסח נקרא "זמן

ובחסד השם, שולח לנו אל תוך סוכתנו את שליחיו הנאמנים, ללוות אותנו ולהדריך את חיינו – הלא הם שבעת הרועים, הצדיקים הנאמנים. שוב אין אנו בודדים.

כשאנחנו מתחברים אל השם יתברך, כשאנחנו מכניסים לסוכתנו ולחיינו את שבעת הרועים, אנחנו מגלים מי אנחנו באמת. עם ישראל. אנחנו לא בודדים כי יש לנו גם אחד את השני. בנטילת ארבעה מינים שבלולב מתגלה, שכל יהודי שבעולם, יהיה מי שיהיה, באיזה מצב ומדרגה שיהיה, אנחנו קשורים ומאוחדים, אוהבים ואהובים.

בנטילת לולב ומיניו, האגודים וקשורים ומאוחדים, בנענועים הקדושים שאנו מנענעים, אנחנו משדרים מסר עמוק לכל קצווי תבל, למעלה ומלטה ולכל רוחות השמיים. אנחנו מודיעים לכל יהודי שבעולם, למעלה ולמטה ובכל מקום בתבל: אנחנו איתך. מחוברים, תתחבר גם אתה. אנחנו מתעוררים מהבדידות. תתעורר גם אתה. אתה לא לבד.

השם איתך, הצדיקים לצידך, כל היהודים שבעולם הם אחיך וחלק ממך.